החלטה בתיק ב"ש 6311/06

לפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"), על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבה' השופט א' רון), בב"ש 2452/06 מיום 29.3.06, לפיה שוחרר המשיב בערבות בתנאים.

הרקע להליך

1.         ביום 1.3.06 הגיש נגד המשיב כתב אישום בבית משפט קמא, המייחס לו תקיפה, איומים ותקיפה  הגורמת חבלה של ממש, כנגד בת זוגתו, וכן החזקת סם לשימוש עצמי.

על פי האישום הראשון כשבועיים לאחר יום נישואיהם במהלך ויכוח בין המשיב לאשתו, הרים גיטרה והניף אותה לכיוון ראשה ובהמשך הצמיד אל כף ידה סיגריה בוערת במטרה לכבותה, תוך שהוא אומר לאשתו שבבית החדש יעשה לה שחור. כל זאת עשה הנאשם שעה שהיה שתוי.

על פי האישום השני בתאריך 24.2.06 בשעות הערב במהלך ויכוח בין בני הזוג בביתם אשר ברחוב זרחי ישראל 50  בירושלים נטל המשיב קורת עץ המשמש לבניית ארון והחל מכה את המתלוננת ברגלה השמאלית בידה הימנית ובצווארה, בהמשך דחף המשיב את הקרש אל צווארה של המתלוננת והכה אותה באגרוף בפניה. בשלב זה נפלה המתלוננת וכן נגרם לה סימן כחול מסביב ומתחת לעינה השמאלית.

עובר לכך, משנעצר על ידי שוטרים במקום, הוא החזיק על גופו בסם מסוג חשיש מבלי שהדבר הותר לו על פי פקודת הסמים המסוכנים או תקנותיה.

החלטת בית המשפט קמא

2.         בית המשפט קמא ציין בהחלטתו כי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר.

בית המשפט קמא היה ער לעברו של המשיב וציין כי למשיב ארבע עבירות קודמות, אם כי מתקופה מוקדמת ואין בהן כדי ללמד על נטייה קיצונית לאלימות. כמו כן מערכת היחסים בין המשיב למתלוננת היתה קצרה ונמשכה כששה חודשים ובסופה הם התגרשו. המשיב נוטה לצריכת סמים.

בית המשפט קמא בדק את חלופת המעצר וציין כי אימו של המשיב בת ה-78 תוכל להסתייע בפיקוח עליו באחותו של המשיב, ולפיכך קבע:

"בסופו של יום הגעתי לכלל דיעה, שיש לראות טעם בדברי באי כח שני הצדדים גם יחד, לאמור, כי, מצד אחד, ראוי להורות על שחרור המשיב לחלופה, ואין בנסיבות העניין לומר כי על הפרק משיב שראוי להורות על מעצרו עד תום ההליכים, אין התעלם מגירושיו למתלוננת, שאף התייצבה בבית המשפט לתמוך בבעלה לשעבר, אך   מן הצד השני יש בעייתיות בחלופה המוצעת. ספק עד כמה ניתן לסמוך על אם קשישה כשעל הפרק משיב הנוטה לצריכת אלכוהול, סמי, ככל הנראה גם אלימות מסוימת, ואין בנמצא ערבים נוספים.

בנסיבות העניין, ולאחר שקיבלתי את אישור בא כח המשיב, יכול אני לאשר את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, אך זאת רק לאחר שתוכשר החלופה כך שלאם יתלווה גם פיקוח אלקטרוני.

לא מצאתי לנכון לעכב את השחרור לצורך הזמנת  תסקיר  נוסף. די בתסקירים שהוכנו עד היום, ולעומת זאת, יש להשלים את ההכנות לאיזוק אלקטרוני לפני השחרור. בין יתר טעמיי לכך העובדה שאין על הפרק חלופת מעצר הנתמכת גם  בהפקדת מזומן בסכום ראוי".

טענת העוררת

3.         העוררת טוענת כי החלופה לא מפיגה את המסוכנות של המשיב שלמעשה אינו שולל את התנהגותו אלא מציין שהמתלוננת התגרתה בו. יש לקחת בחשבון את נטייתו לסמים ואלכוהול, דבר שיכול להביא לתקיפה מחודשת של המתלוננת באשר חלופת המעצר הינה במרחק קצר הימנה, והאיזוק לא ימנע זאת.

אימו של המשיב הינה מבוגרת, ועברה אירוע מוחי.

טענת המשיב

4.         אשר לראיות לכאורה יש הסכמה רק לגבי אישום  השני. האירוע קרה מתוך קנאה של המתלוננת כלפי ידידתו של המשיב.

הארוע היה לפני שהצדדים הגיעו להסדר.